מה אנחנו צריכים ממנהיג?


מחשבות על הסרט "נאום המלך":
מה אנחנו צריכים ממנהיג? שיהיה יפה? (שום מילה על גנץ), שיהיה יצוגי ועובר מסך (ביבי?), שיהיה איש מוסרי מכבד ושומר חוק (שלא כמו נשיאנו לשעבר)
לפי יוצרי הסרט, העם האנגלי צריך מנהיג שירגיע אותם בשעת צרה, יברך אותם בחגים ויחזק את ידיהם בפרוץ מלחמה.
כמו מלחמת העולם השנייה למשל.
במהלך הסרט, המועמד למלוכה לא מעורב בשום החלטה, בשום דיון, בשום צעד פוליטי (והוא גם מתלונן על כך) אך עדיין חשיבותו לציבור היא עצומה.
המצאת הרדיו מוסיפה פן ביצועי לתפקידו הסמלי והוא מתבקש לא רק להיות ולהיות יצוגי, אלא גם ממש לדבר על העם.
להרגיע אותם. אבל מה, זה הדבר היחיד שבן המלוכה שלנו לא מצליח לעשות.
גיבור הסרט לא עוצר לרגע ואומר, בסך הכל אני נואם. אז שיהיה נאום קצר וקצת מגומגם. אז מה.
חשיבות הנאום בסרט מוצגת כראשונה במעלה היא היא המרכז בתפקיד המנהיג. מזכיר לנו היום את השפעת התקשורת על ההמונים, לא המציאות היא המרכז אלא הצורה בה מוסרים לנו אותה ומפרשים לנו אותה על ידי השולטים בחברה.
הנסיך/מלך סובל ומתפתל תחת עול הנאום הקשה שלו ונלחם בו מלחמת חורמה. מלחמה שהופכת להיות הרבה יותר מחוייכת כשמצטרף המטפל בדיבור הרגיש והחיובי, שלראשונה בחייו פונה אל האדם שבו לפני שהוא פונה אל הכתר שנמצא או לא על ראשו.

כל עניין המועמדות למלוכה גם הוא מעניין. עוד בחייו של אביו הוא נמצא במתח מה יהיה אם יבחר לרשת את הכתר.
הוא הבן השני וצפוי לרשת את הכתר רק בעקבות הסתבכות אחיו. לכאורה, היה יכול לוותר על הכתר כמו אחיו, או לפעול למען שכנוע אחיו הבכור להשאר המלך (אחיו מלך 11 חודשים) בו זמנית אנחנו רואים אותו מתלונן וכואב את מחיר תפקיד המלוכה, אך גם חותר ועומל על מנת להגיע אליו.
גורם לי לחשוב על שתי מסקנות: האחת, הקבעון המחשבתי אל דרך מסויימת יכולה לגרום לנו להרבה כאב וסבל. השניה, אנחנו צריכים לתת לעצמנו להיות מי שאנחנו רוצים להיות. התפקיד הוא קשה אך הוא יכול לו. וכמו צ'רצ'יל וכמו משה אבינו וכמו יונה הנביא, לאחר סירוב ותחבוטי נפש – הוא מולך ביד רמה בלי או עם נאום.

אנחנו צריכים מנהיג שמושא ההתיחסות הראשון שלו הוא העם וצרכיו. אם מה שמרגיע את העם ונותן לו תחושת ביטחון הוא נאום בערב חג המולד – על המנהיג לספק זאת. גם במחיר של סבל, השפלה והשקעה ארוכה.
המנהיג שאני חושבת שאנחנו צריכים הוא מנהיג שהמיקוד הראשון שלו הוא העם, ואנחנו, העם היושב בציון, לא צריך נאומים,
צריך תוכנית פעולה מסודרת בעלת אופק חשיבה ארוך ומתוכנן, שיחזיר לנו את האמון במנהיגים באשר הם.

2 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. נעה
    פבר 05, 2011 @ 20:52:57

    מה עם הרהורים בעקבות הסרט וינסנט רוצה לים???

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: