"קולי נאלם ליבי נרגש"… מאי 2010

פוסט פרי עטי שפורסם לראשונה בבלוג של חברת e-learning במאי 2010

שנה וחצי כמעט הייתי המדריכה של כל החדשים. כל שבוע הייתי מכירה חדשים אחרים: לכולם אותן פנים המומות, עיניים מתרגלות לאור הבוקר לאחר מספר חודשי אבטלה, משוטטים במסדרונות בחשש, מחפשים את הדלת הנכונה, את המילה הנכונה, נמצאים בחוסר ודאות מתמיד.
ואני, שכל יום, כל היום הייתי עם עובדים חדשים, התרגלתי להצביע לכיוון השירותים, לענות בפעם השלושים על השאלה שנראתה לי כל-כך ברורה, להבטיח טובות להמשך התפקיד ולהרגיל אותם אלינו.
הייתי קצת מדריכה, קצת מ"כית, קצת מנהלת, מלמדת אותם את ראשי התיבות, את קוד הלבוש, את הבדיחות הפרטיות…
כבר התרגלתי ל"חדשוּת" שלהם. היא הפכה לשגרה.
והנה אני חדשה. נעים מאוד אני דפנה. תספרי על עצמך. אני? אני הותיקה המכירה, אני הייתי בנעלי ה'מדובבת את החדשים שיספרו על עצמם', והם, לוקחים נשימה, בולעים רוק, מעבירים מבט מסביב לחדר ומשפילים אותו לבסוף, "מה אני כבר יכול לספר.." היו עונים לי. אני אז בחיוך הייתי מעודדת עד שהיינו זוכרים את השמות של כולם מייצרים בדיחה משותפת, וכבר יותר נוח לכולם.
כשתינוק נולד לעולם,(יש לנו הורים בקהל?) הוא קולט את העולם בשלבים, החושים שלו עדיין לא התפתחו לגמרי, המוח שלו לא לגמרי מסוגל לעכל, הוא רואה שחור-לבן לפני צבעים, מבחין בצורות כלליות לפני פרטים, כך שהעולם מתגלה לו בהדרגה, פיסת מידע אחת אחרי השנייה.
כשאתה עובד חדש, או עובדת חדשה במקרה שלי, כל המידע מגיע בבת אחת. המידע הפורמלי והבלתי פורמלי מגיעים אליך יחד ואתה צריך למיין, לסנן, לשנן, להתרגל. לעבד את כל המידע ולהגיב.
אנחנו, בפיתוח הכשרות כדאי שנזכור להיות רגישים לניואנסים הללו, להיות ערים ולהמשיך להזכיר לעצמנו שוב ושוב, שמה שנראה לנו, או למדריך שעבורו אנחנו מפתחים- טבעי וברור כמו פעולת הנשימה עצמה, כל אותו מידע "שקוף" בהתנהלות היומיומית בארגון, לא ידוע ואולי אפילו מאיים על העובד החדש. חוסר הודאות עלולה לגרום לנו להיות חשדנים ולהפריע לנו בתהליך הלמידה של המידע הפורמלי והבלתי פורמלי גם יחד.

כמובן שיש צורך ללמוד את השמות, את המשימות, הסיסמאות למחשב ולדלת, את הפורמט שבו מגישים מתווה, או מערך שיעור. ובאותו הזמן צריך לקלוט את כל אותו מידע "שקוף", איך מתלבשים, מתי יוצאים לצהריים, איפה קונים, על מה מתבדחים, מי מתחבר עם מי, מי מעשן ואיך לקרוא לו, באיזה ווליום שומעים מוסיקה תוך כדי עבודה, ובמי צריך להתחשב כשמגבירים את המזגן.
המידע השקוף הזה מקיף אותך בין אם אתה מרגיש בו או לא, ואם הזכרתי תינוק אז גם כאן, אתה זוחל, מנסה ונופל, מכניס לפה לטעום ומגלה.
גם אני ניסיתי, טעיתי, התבלבלתי עד שלאט לאט אני כבר זוכרת את רוב השמות, כבר לומדת איך לטפס על כיסאות הבר בלי להראות מטופשת (מידי), לומדת שלא כולם מסיימים את כוס היין של חמישי, שלא הכי נורא אם תשאירי כלים מלוכלכים בכיור, שבארוחת צהריים מחכים לפחות לעוד שניים כדי לשבת יחד סביב השולחן, שרותם כנראה יספר בדיחה שקשורה לטוויטר, יקרא לכולם בשמות משפחה מלאים ולאורן סבידור יוסיף את "מרכז", שאם אסף קורא "שונית" יש מצב שצריך להסתובב, שאפשר לחבר את הפלאפון/ אייפון לרמקולים ולשמוע שירים יחד, שכדאי לבדוק אחרי 3 דקות חימום במיקרו אם המנה כבר חמה מספיק לאכילה, שאנשים לא תמיד עובדים מהמקום הקבוע שלהם, ושיש מצב שכלבה תקבל את פניך כשתכנסי בבוקר למשרד..¦lt;br /> הכניסה לחברה היתה חויה נעימה מאוד עבורי.
זה הזמן להודות בכנות: על החיוכים, השיתוף המדהים, הסבלנות, ההסברים הברורים, הקלילות שבה מתעניינים ופותחים שיחה, האוירה המקבלת והפתוחה, הדאגה לכל פרט, קשור או לא קשור לעבודה, כל אלה ריככו עבורי את המעבר לעבודה חדשה, ונתנו לי להרגיש בת בית.
תודה רבה רבה לכולכם!
והנה יש לנו 3 חדשים אחרים, שגורמים לי להראות ממש ותיקה J. בהצלחה חיים, הילה ואורית, הגעתם למקום מקסים ומחבק, תומך ואכפתי, ואם אתם יורדים לתנור הלוהט תקחו את הפתק עם ההעדפות שלי לסלט בבקשה…
"מסע התגליות האמיתי הוא אינו למצוא נוף חדש אלא להיות בעל עיניים חדשות" (מרסל פרוסט)

דפנה מלר

הגרביל היעיל- שיר לניר

בוקר יעיל אחד התעורר
הגרביל היעיל והתחיל לברר
השמש מחממת או שהרוח מקרר

הגרביל היעיל קם מוקדם
"יקיצה מוקדמת מטיבה לאדם"
כך אמר ביעילות וטיפס על גב הפנתר
אל העבודה לא איחר

"אם מקדימים את הפקקים
את כל המשימות בעבודה מספיקים!"
הוא כתב באקסל כמה חוקים
דיבר בוידאו קונפרנס עם אנשים רחוקים
וזכר לא לאכול ממתקים

כן, כזה הוא הגרביל היעיל
תמיד מסיים משימה שמתחיל
יכול תמיד את המצב להציל
את הפתרון למצוא בטיל.

הגרביל היעיל חזר לביתו
ועל הנייר כתב את האגנסט והפרו
כשהתוכנית היתה ברורה עבורו
יצא לריצה מזמזם את שירו.

בדרכו בריצה לפתע נתקל בחיה מוזרה
השריון מלמטה הרגליים באויר- זה נראה רע
כשהתקרב גילה שזהו צב מהופך פונה לתקרה

הגרביל חשב : מצב זה לא יעיל!
השריון אינו מגן,הרגליים לא יכולות לברוח-להציל
"צריך עזרה?
שאהפוך אותך חזרה "?
להפתעתו "תודה, אבל לא!!" הצב קרא
למה לא? (אכן, סיטואציה מוזרה.)
"נוח לי לנוח- להתבונן בעננים,
להתנדנד קצת, לא עשיתי זאת שנים… "

הגרביל הסביר לו והביא דוגמאות
אם יבוא טורף מה יהיו התוצאות
אך הצב בשלו לא מעוניין לראות
ורק נתן לגרביל את המילים הבאות:

"מעולה ונותנת סיפוק היא היעילות
ממלאת את חיינו במשמעות
עשייה מבורכת ונותנת עצמאות

בגילנו המתקדם מותר מידי פעם
לקשט את חיינו בשטויות חסרות טעם
להתעצל,לבלבל,לבהות
לשאול,לברר, לטעות

לחבק בחום את הדברים שלחלוטין לא יעילים !!