המושג "קוד פתוח" חוצה גבולות דיסצפלינות ותחומי מחקר

בתחילה היה קוד פתוח פשוט קוד. קוד תוכנה כמו כל קודי התוכנה הסגורים – רק פתוח. האמת שהוא היה חלוץ עוד לפני הקודים הסגורים – עוד לפני שחשב שידע יכול להיות פטנט או רכוש. הוא הצית את דמיונם של המתכנתים שהאמינו באוטופיה טכנולוגית ותפס תאוצה מסחררת. מאז הפך ביטוי שגור המתייחס לאתיקה של שיתוף מידע, פתיחות  וכמובן אנטי תרבות צריכה וקפיטליזם. הקוד הפתוח עודד גם את החומרה הפתוחה – ואת תרבות ה"מייקינג" העשייה – אנשי יצירה טוענים שכיום קל להם יותר לייצר מוצרים ובאמצעות שיתוף מידע וטכנולוגיות מתקדמות גם אנשים שהם לא אומנים מצליחים לייצר מוצרים ואף מעיזים לשתף את הצלחותיהם בקרב חברים ובכלל במאגר המידע הזה שאנחנו קוראים לו רשת האינטרנט. ראיון עם קהילת המייקרים בישראל:  http://www.geektime.co.il/makers-community-interview/   כשאני חקרתי את הקוד הפתוח בבחינת המקרה של הסדנא לידע ציבורי  – בדקתי את התנהגות המושג קוד פתוח במבנים חברתיים. מה המשמעות של משפט כמו "תתחיל להתנהג כמו קוד פתוח" "האירגון שלנו בנוי כמו אירגונים של קוד פתוח" – כיצד המושג הזה – מצליח להיות זיקית מילולית המחליפה משמעות ומיקום מבלי שיבחינו בהפכפכותה. הוא מתחיל באידאולוגיה ודרך חיים (ראו עמ' 11 פה ) ממשיך לעקרונות ארגוניים (ראו עמ' 23 למטה פה ) ומופיע גם בפרפומינג של המפגשים החברתיים עצמם (ראו עמ' 32) – כך או כך-  הסדנא לידע ציבורי ממשיכה לייצר כותרות 

הסדנא לידע ציבורי . צילם: נעם פיינר

בשבוע שעבר נפתחה תערוכה במכון HIT חולון שבוחנת את המושג הזה בהקשרו העיצובי ואמנותי. קובץ:\בית  שמה. מסתבר שהסטודנטים נתבקשו כפרוייקט סיום לבנות תערוכה הבוחנת את המושג הנ"ל. מזל שאח שלי הציג בתערוכה את הרובוט שהוא בנה בקוד פתוח ה Keerbot המצייר על הקירות לפי הזמנה – כך הצלחתי להוודע לארוע הבלתי רגיל הזה. אז מה המשמעות של קוד פתוח בשדה העיצוב והאמנות? או . טוב ששאלתם. כך היה כתוב בפרסומי התערוכה:

"המונח "קוד פתוח" חדר ללקסיקון הקולקטיבי בשלהי שנות ה-90 למאה ה-20. הוא מתייחס לקבוצות אוטופיסטיות של מתכנתי מחשבים, שראו בחשיפת קוד התוכנה, תוך מאמץ קולקטיבי לשפרו ולשכללו, הגשמה של חזון העוקף את תבניות הייצור של הצריכה הקפיטליסטיות המוכרות ואף מתריס נגדן. יישום רעיונות הליבה של הקוד הפתוח בתחומי העיצוב הוא העומד במרכזה של תערוכה זו. כניסתו של הקוד הפתוח לעולם העיצוב הפכה את המעצב מבעל מקצוע היוצר פריט מסוים לזה המאפשר את תנאי ההיתכנות של ייצור פריטים רבים. שינויים אלה ניכרים במיוחד בתחום עיצובו של הבית כזירה למימוש הפוטנציאל של ייצור זה באמצעות משתמש הקצה שלו. השיתופיות וחשיפת הקוד של פרטי העיצוב והריהוט בבית עושות לעולם העיצוב את מה שעשתה מהפכת הצילום הדיגיטלי והסלולרי לעולם הצילום: הן מאפשרות למשתמש הקצה להיות המעצב של עצמו ומטעם עצמו."

היו שם סטודנטיות שלקחו עיצוב של חליפה של ראלף לורן – פירקו אותה והרכיבו מחדש בגד אחר – ולפי כללי הכת פרסמו את תוכנית העבודה שלהם ברשת, היו שם שרפרפים של איקאה שסירבו להפוך לשרפרפים והפכו למתלה מעילים, צעצועי לגו מודולרים – שאינם של לגו , אפילו התכנון האדריכלי של החדר שבו נמצאנו פורסם בלינק המקודד בQR לכל דחפין. וכאן מתעוררת שאלה חדשה. מי באמת הכל דחפין האלה? את מי מעניין תרשימי הגזירה של החליפה המחודשת שיצרו הסטודנטיות? כמובן שלא כל גולש יכול לקרוא ולהבין את התרשים ובטח ובטח שלא מסוגל ליישם וליצור את התפירה — מכאן שנוצרת כאן שמירת סף חדשה והיא המיומנות לקרוא ולהשתמש שתרשימים … כמובן שלמצוא את המידע הנכון גם הוא אתגר לא קטן. לכן כשמתפארים בפני ש"כל אחד יכול למצוא את המידע ברשת " אני שואלת – מי אותו ה"כל אחד" שיש לכם בראש – מהי האוריינות הטכנולוגית שלו ועד כמה הוא מסוגל ללקט ולפרש מידע מקוון. כמה מתוך הגולשים באמת מבינים את הפוטנציאל המשתנה של הרשת וכמה צורכים אותה בפאסיביות בדיוק כמו שהם קוראים עיתון? — אם כדי להבין את הקוד אני צריך ללמוד 4 שנים באוניברסיטה להיות מתכנת — עד כמה באמת "המידע פתוח לכל"? את השאלות האלה הפנתי לאוהד מיוחס – שעומד בראש FABLABIL – מעבדה קהילתית לייצור פתוח בחולון , התשובה שלו היתה שהוא מסוגל להכשיר כל אחד בכמה שלבים פשוטים — לייצר. הקיצור הקריטי של תקופת ההכשרה הוא הוא הבשורה. מצד שני, גם לא כל כך מסובך ללמד מישהו לנסר ולדפוק מסמר. עד כמה הקוד (העיצובי/חברתי/ייצורי) הפתוח באמת פתוח? השאלה הזו לדעתי, נשארת פתוחה.   * התערוכה פתוחה 12.6-3.7.2014 שעות פתיחה: ימים א'-ה', 17:00-10:00 בניין 6 HIT חולון